מעברים מהירים בכניסה למבנים עובדים טוב כשמתכננים אותם סביב שלושה נתונים ביחד: כמה אנשים עוברים בשעת השיא, מי מורשה להיכנס, ואיך כולם יוצאים בחירום.
את מספר הנתיבים קובעים לפי שעת העומס ולא לפי הממוצע היומי.
לפחות נתיב אחד צריך להיות רחב ונגיש.
המעבר חייב להשתחרר אוטומטית באזעקת אש או בהפסקת חשמל, לפי הגדרה שנקבעת כבר בתכנון.
ואת הממשק למערכת בקרת הכניסה סוגרים לפני שמסיימים את תכנון הלובי, לא אחרי שהשערים כבר הוזמנו.
בטיפטרוניק פתרונות הנדסה, חברה משפחתית עם כ-30 שנות ניסיון שמפתחת, מייבאת, משווקת ומתקינה את המוצרים שלה, אנחנו רואים שהטעויות היקרות קורות בשלב ההחלטה ולא בשלב ההתקנה.
הכניסה למבנה משלבת בדרך כלל כמה פתרונות: דלתות הזזה אוטומטיות בחזית, מעברים מהירים בלובי ומערכת בקרת כניסה שמזהה מי עובר.
המאמר הזה עובר על השיקולים לפי הסדר שבו כדאי לקבל אותם.
רוצים לבדוק מה מתאים ללובי שלכם?
פנו אלינו לפני שסוגרים את התוכניות.

מתי מעבר מהיר עדיף על דלת או קרוסלה?
דלת הזזה אוטומטית פותחת את הכניסה לכל מי שמתקרב אליה.
היא פותרת נגישות ומעבר נוח, אבל היא לא מזהה אדם ולא מגבילה כניסה.
כשצריך גם לווסת את הזרימה וגם לדעת מי נכנס, נכנס לתמונה "ספיד גייט", שער מעבר עם כנפיים או מחסומים שנפתחים רק לאחר זיהוי מורשה ונסגרים מיד אחריו.
הוא נועד לפעול בקצב הליכה רגיל, בלי עצירה ובלי המתנה לסיבוב מלא.
הקרוסלה, בגרסת הזרוע הנמוכה או בגרסת שלוש הזרועות, מתאימה למקומות שבהם המדד המרכזי הוא הפרדה פיזית ברורה בין אדם לאדם.
הדלת המסתובבת פועלת אחרת: היא משמשת בעיקר כמחסום אקלימי בלובי של בניין גבוה או מלון, ופחות ככלי בקרה.
במבנים רבים משלבים כמה מהם, כי כל אחד פותר בעיה אחרת.
| סוג המעבר | המטרה העיקרית | קצב מעבר | נגישות | מתאים במיוחד ל |
|---|---|---|---|---|
| דלת הזזה אוטומטית | כניסה נוחה ללא מגע | גבוה, ללא בקרה | גבוהה | חזיתות, קניונים, בתי חולים |
| ספיד גייט (מעבר מהיר) | זרימה רציפה עם זיהוי | גבוה, עם בקרה | בנתיב רחב ייעודי | לובי משרדים, מבנים ציבוריים |
| קרוסלה זרוע נמוכה | הפרדה פיזית בין אנשים | בינוני | דורשת נתיב נפרד | כניסות עובדים, מתקנים מוגנים |
| דלת מסתובבת אוטומטית | בידוד אקלימי ומראה | בינוני | דורשת דלת צד נגישה | מלונות ובניינים גבוהים |
כלל אצבע: אם הבעיה היא עומס, בוחנים מעבר מהיר.
אם הבעיה היא כניסה של אנשים לא מורשים בעקבות מורשים, בוחנים הפרדה פיזית עם קרוסלה או שער עם גילוי כניסה כפולה.
את הפירוט על דגמי מעברי הספיד גייט שלנו תמצאו בעמוד המוצר באתר, וכאן נתמקד בתכנון עצמו.
איך מתכננים מעברים מהירים כך שהזרימה לא נתקעת?
נקודת המוצא היא שעת השיא.
בבניין משרדים עם משמרות או כניסה מרוכזת בבוקר, מאות אנשים מגיעים בחלון זמן קצר.
תכנון לפי ממוצע יומי מוביל ללובי שנראה מושלם בצהריים ונחסם בשמונה בבוקר.
לכן מתחילים בספירה אמיתית של אנשים בחלון העומס, ורק אחר כך מחשבים נתיבים.
לדברי מהנדס בטיחות ותיק, הטעות הנפוצה בלובי היא להקצות את כל המקום לשערים ולשכוח את שטח ההמתנה שלפניהם.
שער מהיר יכול להיות מהיר רק אם לפניו יש מרחב שבו אנשים מסדרים את הכרטיס ביד ולא עומדים בתור על הדלת.
ארבעה פרמטרים קובעים את התכנון:
- מספר הנתיבים: נקבע לפי העומס בשעת השיא ולא לפי מספר העובדים הכולל. נתיב נוסף בכיוון העמוס מקל על עומס דו-כיווני.
- כיוון התנועה: נתיבים דו-כיווניים חוסכים מקום, אבל בשעות שבהן כולם נכנסים יחד כדאי להגדיר חלק מהנתיבים לכניסה בלבד.
- מרחב ההמתנה: עומק הלובי לפני השערים צריך להכיל את התור הצפוי בלי לחסום את דלת הכניסה הראשית או את מסלול הפינוי.
- מעבר לאורחים וציוד: עגלות, מזוודות, משלוחים וכסאות גלגלים לא עוברים בנתיב רגיל, ולכן מקצים להם נתיב רחב או דלת צד מבוקרת.
דוגמה פשוטה: בלובי של משרדים שבו כל הצוות מגיע בין שמונה לתשע, שני נתיבים עם קורא כרטיסים מספיקים כשהכניסה מתפזרת על פני שעה, ולא מספיקים כשמגיעים כולם בתוך רבע שעה.
ההבדל הוא לא בשערים עצמם אלא בהנחות התכנון.
בדיוק לכן אנחנו מבקשים תמיד נתוני תנועה לפני שמציעים כמות וסוג.
איך משלבים בקרת כניסה בלי ליצור פקק?
שער מהיר הוא רק הזרוע המבצעת.
הזיהוי נעשה במערכת בקרת הכניסה: קורא כרטיסים, קורא קרבה, קוד QR לאורחים או זיהוי ביומטרי.
השער מקבל את ההחלטה "פתח או אל תפתח" מהמערכת הזו, ולכן כל החלטה על שיטת הזיהוי משפיעה ישירות על מהירות המעבר.
שיטות מהירות, כמו קורא קרבה שנקרא תוך כדי הליכה, מתאימות לשעות עומס.
שיטות איטיות יותר, כמו הקשת קוד או זיהוי ביומטרי שדורש עצירה, מקובלות במתקנים שבהם רמת האבטחה חשובה מקצב הכניסה.
אין שיטה אחת נכונה, יש התאמה בין הצורך לבין המחיר בזמן.
נקודה שמתעלמים ממנה לא פעם היא "טיילגייטינג", כניסה של אדם נוסף בצמוד למורשה.
שערי ספיד גייט מצוידים בחיישנים שמזהים שני אנשים בנתיב ומחזירים התראה או סוגרים את הכנף.
כשמגדירים את רגישות החיישנים, מאזנים בין מניעת כניסה לא מורשית לבין הפרעה לאנשים עם תיק גדול או עגלת תינוק.
רגישות גבוהה מדי יוצרת עצירות מיותרות ותורים.
רגישות נמוכה מדי מבטלת את מטרת השער.
עוד שלושה דברים כדאי לסגור מראש:
- ממשק בין השער לתוכנת הבקרה: מי אחראי עליו ומי בודק שהוא פועל אחרי ההתקנה.
- ניהול אורחים: איך מנפיקים אישור זמני כך שהאורח לא ממתין בדלפק בזמן שהתור מצטבר.
- מצב תקלה: מה קורה כשהרשת נופלת, והאם השער נשאר נעול, נפתח או עובד במצב מקומי.
במתקנים רגישים הדרישות מחמירות יותר.
אנחנו ספק מורשה של משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה ומשטרת ישראל, ולכן רגילים לעבוד גם מול דרישות אבטחה ותאום מורכבות, לצד פרויקטים של משרדים, קניונים ומבנים ציבוריים.
איך מבטיחים נגישות ופינוי חירום בשער כניסה?
נגישות ופינוי הם שתי הדרישות שאי אפשר לוותר עליהן, ושתיהן קובעות איך נראית כל הכניסה.
את הנגישות בודקים מול ת"י 1918, התקן הישראלי לנגישות הסביבה הבנויה, ומול תקנות התכנון והבנייה שנוגעות לנגישות.
בפועל מקצים לפחות נתיב אחד רחב, בלי מדרגה ובלי כנף שנסגרת מהר מדי, עם זמן פתיחה מותאם לאדם שנע לאט או משתמש בכיסא גלגלים.
נתיב כזה מסומן בבירור ומשולב במסלול הנגישות של הלובי.
מבחינת בטיחות הדלת האוטומטית עצמה, התקן האירופי EN 16005 מגדיר דרישות לדלתות הולכי רגל המופעלות בכוח, ומשמש נקודת ייחוס מקובלת למתכננים.
חיישני בטיחות, עצירה בנוכחות אדם והגבלת כוח הסגירה הם חלק בלתי נפרד מהדרישות, ולא תוספת.
בפינוי חירום ההגדרה פשוטה, אבל חשוב לוודא שהיא מבוצעת:
- השערים משתחררים אוטומטית עם אות ממערכת גילוי האש או מהלחצן הידני, כך שכל הכנפיים נפתחות והדרך פנויה.
- הפסקת חשמל לא אמורה לנעול אנשים בפנים. אופן ההתנהגות של המעבר (פתוח, נעול או עם גיבוי) נקבע בתכנון ומאושר מול יועץ הבטיחות.
- בנוסף לשערים, מתוכננת דלת יציאה שאינה תלויה בהם. כאן נכנסת דלת בהלה, דלת הזזה אוטומטית שנפתחת בדחיפה ופועלת גם כשהמערכת מושבתת.
דרישות הכבאות והנגישות משתנות בין מבנה ציבורי, משרדים, מלון או מפעל, ולכן מאשרים את הפתרון מול היועצים הרלוונטיים לפני שמזמינים.
חשוב לתאם את הממשק בין השערים למערכות הכיבוי ושחרור העשן שהמבנה כבר כולל, כדי שההגדרות לא יסתרו זו את זו.
לבסוף, תחזוקה.
שער שמנוהל רק עד יום ההתקנה מתחיל להיכשל אחרי חודשים: חיישנים מתלכלכים, כנפיים יוצאות מכיול ותורים חוזרים.
לכן מגדירים כבר בשלב ההצעה מי מבצע בדיקה תקופתית ואיך נבדקות פונקציות הפינוי.
שאלות נפוצות על שערי כניסה מהירים
כמה שאלות שעולות שוב ושוב בשיחות עם מנהלי מבנים ומתכננים.
איזה מידע כדאי להכין לפני בקשת הצעה?
תוכנית קומת הכניסה, מספר המשתמשים המשוער ושעות העומס, שיטת הזיהוי הקיימת או המתוכננת, וסוג המבנה.
אם יש יועץ נגישות או בטיחות, כדאי לצרף את הערותיו כבר בשלב הזה.
מה קורה למעבר המהיר כשאין חשמל?
זה תלוי בהגדרה שנבחרת בתכנון.
במסלולי פינוי נהוג להגדיר שחרור של הכנפיים, ולעיתים משלבים גיבוי סוללה שמאפשר להשלים פעולה.
את ההחלטה מקבלים יחד עם יועץ הבטיחות, ולא משאירים אותה לברירת המחדל.
האם אפשר להתקין מעברים מהירים במבנה קיים?
במקרים רבים כן, בתנאי שהלובי מאפשר מרחב המתנה ונתיב נגיש.
בודקים רוחב, מיקום חיבורי חשמל ותקשורת, ואת הקשר למערכת בקרת הכניסה הקיימת.
לעיתים מספיק לשנות את סידור הלובי ולא לבנות מחדש.
האם ספיד גייט מתאים גם כשיש הרבה אורחים?
כן, אם מתכננים לכך.
כרטיס זמני או קוד QR שמונפק מראש מאפשרים לאורחים לעבור באותו נתיב, ונתיב רחב נפרד משרת עגלות וציוד.
מעברים מהירים בכניסה למבנה עם טיפטרוניק פתרונות הנדסה
כניסה טובה למבנה היא כזו שאנשים עוברים בה בלי לשים לב, ושבחירום היא פותחת את הדרך בלי תלות במי שנמצא בה.
כדי להגיע לשם צריך להתחיל מנתוני העומס, לקבוע נתיב נגיש, להתאים את שיטת הזיהוי לקצב הרצוי ולתאם את השחרור מול מערכות הכיבוי והכבאות.
החלטה על כל אחד מהם בנפרד נראית פשוטה, אבל הם משפיעים זה על זה.
טיפטרוניק פתרונות הנדסה היא חברה משפחתית עם כ-30 שנות ניסיון.
אנחנו מפתחים, מייבאים, משווקים ומתקינים, ועובדים עם נציגויות בלעדיות בישראל ועם לקוחות מכל המגזרים, מבניה פרטית ועד מגזר ציבורי וממשלתי.
אם אתם בוחנים מעברים מהירים לכניסה של בניין משרדים, מתקן או מבנה ציבורי, צרו איתנו קשר ונבנה יחד פתרון שמתאים למבנה שלכם.